במהלך יום ממוצע בבית הספר, תלמידים נדרשים לכתוב תשובות מספר רב של פעמים. בעוד שלחלק מהם זו מיומנות טבעית, שנרכשת באופן עצמאי על ידי תרגול, ישנם תלמידים שצריכים לקבל סיוע והדרכה כדי לכתוב תשובה בצורה נכונה.
כדי להקנות לתלמידים מיומנות של כתיבת תשובה, צריך לתרגל זאת באופן תדיר וספירלי בתחומי דעת שונים, ולתת משוב והערכה לתלמידים על ההתקדמות שלהם בתחום.
אופן כתיבת התשובה שונה בכל סוג של שאלה, והוא תלוי גם בתחום הדעת. שאלה עשויה להיות כתובה באופן דומה, תוך שימוש במילות הוראה זהות, אך הדרישות והציפיות בכל תחום דעת עשויים להיות שונים. לכן נדרשת הוראה מפורשת וברורה כדי להנחות בכתיבת תשובה בצורה נכונה.
השלב הראשון בכתיבת תשובה הוא לפצח את השאלה. יש להנחות את התלמידים:
- לסמן את מילות ההוראה (הסבירו, נמקו, הדגימו).
- לחלק את השאלה לחלקים.
- לחלץ מושגים וידע שמופיעים בשאלה.
חשוב לוודא הבנה מלאה של השאלה לפני שעוברים לשלבים הבאים.
השלב הבא הוא מיון השאלות.
כל שאלה מציבה דרישות שונות, וחשוב לאפיין אותן, לפני שניגשים לכתיבת התשובה.
נלמד את התלמידים לשאול:
- האם השאלה מכוונת לטקסט שנלמד קודם לכן?
- האם נדרשת קריאה של טקסטים נוספים כדי לענות על השאלה?
- האם השאלה מתבססת על ידע קודם?
- האם כדי לענות על השאלה יש לבצע פעולת חשיבה, כמו למשל מיון תכנים או השוואה בין מקורות?
נלמד את התלמידים לזהות מילים מנחות בשאלה, שעוזרות להבין את הדרישות שלה.
תלמידים רבים נוטים לדלג על השלב הזה, ועונים מבלי שיש להם את הבסיס הנדרש לכתיבת התשובה.
כעת מגיע הזמן לתרגל את כתיבת התשובה.
לפני כתיבת התשובה עצמה, נדריך את התלמידים לתכנן את מבנה התשובה. המבנה מסייע לתלמידים לארגן את התוכן שהם רוצים לכתוב, ומונע מהם לכתוב תשובה חלקית.
עשויים להיות מבנים שונים לתשובות, על פי סוג השאלה ותחום הידע, אבל מבנה בסיסי של תשובה יכיל בדרך כלל את החלקים הבאים:
- פתיחה: משפט כללי המציג את הנושא בו עוסקת התשובה.
- גוף התשובה: המסר המרכזי אותו רוצים להביע, הלב של התשובה עצמה.
- ביסוס ודוגמאות: הבאת מקורות תומכים, נימוקים או דוגמאות למסר המרכזי שהוזכר קודם לכן.
- סיום: משפט המסכם את מה שנאמר בתשובה. הוא יכול להיות מסקנה, תוצאה, או הצעה להמשך.
לאחר תכנון מבנה התשובה, יכתבו התלמידים את התשובה עצמה, וירחיבו את הדיבור בכל אחד מחלקי התשובה.
מומלץ להדריך את התלמידים לבצע שלב נוסף של בקרת התשובה, בו יעברו התלמידים שוב על התשובה, וישאלו את עצמם:
- האם ענינו על כל חלקי השאלה שנשאלנו?
- האם התייחסנו לכל מילות ההנחייה בשאלה, למשל: ציינו, הסברו, תנו דוגמה?
- האם מבנה התשובה ברור והגיוני?
- האם התנסחנו בבהירות והסברנו את עצמנו?
- האם המראה החיצוני של התשובה תקין: רווחים, פסקאות, כתב יד, פיסוק?
מקורות לעיון נוסף
משרד החינוך, המנהל הפדגוגי (2015). משיקים – אומנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות למידה.
נגישות