חקר המוח ומדעי הקוגניציה הם תחומים שמסייעים להבין טוב יותר איך מתרחשת למידה, ואיך להתאים לכך את דרכי ההוראה. עקרונות מרכזיים מתוך המחקר של דניאל ווילינגהם מאפשרים ליישם את התפיסות המובילות בתחום זה בהוראה בבית הספר.
דניאל ווילינגהם עוסק בחקר המוח ומדעי הקוגניציה, והקשר שלהם ללמידה. הספר שלו "למה תלמידים אינם אוהבים את בית הספר?", שהפך לרב מכר עולמי, מציע עקרונות שונים להוראה איכותית על בסיס מסקנות של מחקרים בתחום חקר המוח.
בריאיון איתו הסביר ווילינגהם שמדעי הקוגניציה מתארים את העקרונות שעל פיהם למידה עובדת, מבחינת הפעילות המוחית של האדם, ועל בסיסם יכולה מערכת החינוך לתכנן ולעצב את דרכי הלמידה.
הנה מספר דוגמאות לעקרונות מרכזיים העולים מספרו של ווילינגהם, על בסיס מאמר שפירסם יורם הרפז:
- עידוד לחשיבה: ההוראה צריכה לעודד את התלמידים לחשוב, למרות המורכבות והקושי של תהליכי החשיבה. לכן צריך לאתגר את התלמידים, לגרות את הסקרנות שלהם ולעורר אותם לשאול שאלות.
- הקניית ידע: כיום יש דגש מרכזי על הקניית מיומנויות, אך חייבים להקנות גם ידע עובדתי לתלמידים. כמובן שאין צורך בלמידת עובדות נטולות הקשר, אבל יש להקנות לתלמידים ידע שישמש בסיס לחשיבה.
- שימור הידע בזיכרון: יש להשתמש במיומנויות שונות כדי לשמר את הידע הנלמד בזיכרון לטווח הארוך. אפשר לארגן את השיעור בצורה מסודרת, לשלב סיפורים חווייתיים, ולאתגר את התלמידים לחפש משמעות בתוכן הנלמד.
- הפשטה והבנה: יש לשאוף להביא את התלמידים להבנה מעמיקה של התוכן הנלמד, כזו שמאפשרת להם ליישם את הידע בהקשרים שונים. כדי לעשות זאת צריך לתרגל אותם בהפשטה של התכנים והבנת העקרונות המופשטים העומדים ביסודם. שימוש בדוגמאות רבות להסבר הרעיון הנלמד יכול לעזור בכך.
- תרגול: תרגול מצמצם את נפח זיכרון העבודה שנדרש בשביל השימוש בידע והמיומנויות הנלמדות, וכך ניתן ללמוד ולקלוט תכנים חדשים. כדי שהתרגול יהיה יעיל כדאי לעשות אותו באופן מרווח – הרבה תרגולים קצרים לאורך זמן ממושך. כדאי גם לחשוב איך להפוך אותו למעניין יותר, ולהתמקד בתרגול של הנושאים המרכזיים בכל תחום.
לקריאה נוספת:
הרפז, י' (2012). תנאי סף להוראה, ברוח דניאל ווילינגהם. הד החינוך, אוגוסט 2012, עמ' 16-31.
ווילינגהם, ד' (2014). למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר? תל אביב: משכל.
נגישות